| סוגיית הנזק בתביעת רשלנות רפואית |
|
|
|
|
|
|
אין די בהוכחת קיומה של רשלנות רפואית על מנת לבסס תביעה בעילה זו, אלא על התובע הניזוק להוכיח קיומו של נזק אשר נגרם לניזוק באופן ישיר כתוצאה מהמעשה או המחדל הרשלני של הרופא ו/או המוסד הרפואי.
קיומה של התרשלות בלבד, ללא קיומו של נזק ישיר כתוצאה מההתרשלות, לא תקים עילה לתביעה בעוולת רשלנות. זאת ועוד גם כאשר הנזק הנגרם הינו פחות ו/או אינו מוערך באחוזי נכות ו/או נזק זמני בלבד, הרי שאף אם התנהגות הרופא אכן עולה כדי התרשלות ואף התקיים הנזק על הניזוק לשקול את התועלת שתצמח (אם תצמח) לו מהגשת התביעה שכן יש לזכור כי הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית כרוכה בהוצאות רבות כגון תשלום בגין חוות דעת מומחה אגרות והוצאות נוספות.
על אף האמור לעיל, אין המשמעות כי על החולה הניזוק לשבת בחיבוק ידיים ולהיוותר עם התחושה כי נגרם לו עוול וכי אין לו מה לעשות - גם במקרים בהם אין הצדקה לנקוט בהליכים משפטיים יקרים ומייגעים, לניזוק עומדת האפשרות להגיש תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות כנגד המעוול, הוא הגוף אשר לו הסמכויות לנקוט צעדים כנגד הרופא ו/או המוסד הרפואי המתרשל. ויודגש – הליך זה לא יצמיח לניזוק כל פיצוי כספי.
כאמור, חוות הדעת הרפואית המצורפת לכתב התביעה בעילה של רשלנות רפואית צריכה להכיל אף את התייחסות המומחה הרפואי לשיעור הנזק הנקבע על פי אחוזי נכות.
רשלנות רפואית - מידע נוסף:
> סוגיית הרשלנות בתביעת רשלנות רפואית
> סוגיית הנזק בתביעת רשלנות רפואית
> סוגיית הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית
> תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית
> תחילת התהליך להגשת תביעת רשלנות רפואית
> דוגמאות לתביעות רשלנות רפואית בתחומים שונים |
|
|
|
|
|
|
|
