חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970

הגדרות [תיקונים: התשל"ג, התשל"ג (מס' 2), התשמ"ב, התשמ"ח, התשנ"ה (מס' 2), התשנ"ז, התשנ"ח, התשס"ו, התשס"ו (מס' 2), התשס"ז]
1. בחוק זה -
"פגיעת איבה" -
(1) פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים-למחצה או בלתי סדירים של מדינה עויינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עויין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם, ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור - מטרתן היתה פגיעה בישראל (לכולם ייקרא להלן - כוחות אויב);
(2) פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור;
(3) פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולות איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת;
(4) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי;2
(5) פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, למעט ארגון שהוא כוחות אויב, או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור.
"נפגע" - מי שנפגע פגיעת איבה והוא אחד מאלה:
(1) תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה;
(1א) אזרח ישראלי, שנפגע בישראל או באזור;
(1ב) אזרח ישראלי, שנפגע מחוץ לישראל או לאזור, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל;
(2) מי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון שניתנו לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, לרבות מי שנכנס לישראל והוא פטור מהצורך באשרה או ברשיון לפי סעיף 17(א) לחוק האמור, או מי שנכנס לישראל לפי אחד הצווים של שר הפנים מכוח סעיף 17 לחוק האמור שפורטו בתקנות לפי חוק זה - והכל אם הפגיעה היתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הבטחון בצו לענין זה לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם;
(3) נוסע יוצא או נוסע נכנס כהגדרתם בחוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה), התשנ"ח-1997, שנפגעו בשדה התעופה כהגדרתו בחוק האמור;
"אזור" - כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח;
"תושב ישראל" - תושב ישראל, לרבות תושב ישראל באזור, כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח;
"נשק" - כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;
"חוק הביטוח" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;
"המוסד" - כמשמעותו בחוק הביטוח;
"בן משפחה", של נפגע -
(1) בחיי הנפגע - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן - חוק הנכים), בשינויים המחוייבים, ובפיסקה (4) להגדרה זו במקום "ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות" קרי "ומחסורו היה על הנפגע ערב הפגיעה"; ולענין זה, "אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו", "אח", "הכנסה מספקת למחיית אדם", "השכר הקובע", "נצרך", ו"עומד ברשות עצמו" - כמשמעותם בסעיף 1 לחוק הנכים והתקנות לפיו, בשינויים המחוייבים;
(2) במות הנפגע עקב הפגיעה - כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן - חוק משפחות חיילים), בשינויים המחוייבים; ולענין זה, "אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו", "היום הקובע", "הכנסה כדי מחייה", "השכר הקובע", "מענק", "נצרך", "עומד ברשות עצמו" - כמשמעותם בסעיף 1 לחוק משפחות החיילים והתקנות לפיו, בשינויים המחוייבים;
(3) (בוטלה);
"תגמול" - לרבות כל טובת הנאה הניתנת לאדם שחל עליו חוק הנכים או חוק משפחות חיילים, לפי הענין;
"נכות" - איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לנפגע כתוצאה של אחת מאלה שארעה עקב פגיעת איבה:
(1) מחלה;
(2) החמרת מחלה;
(3) חבלה.

חזקת פגיעת איבה
2. נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת.

ריפוי, החלמה ושיקום (תיקונים: התשמ"ח, התשנ"ז)
3. הוראות סימן ג' לפרק ה' לחוק הביטוח והתקנות לפיהן יחולו לגבי נפגע, בשינויים המחוייבים ובכפוף לאמור בסעיף 12.

תגמול לנכה (תיקונים: התשמ"ב, התשמ"ח)
4. נפגע שכתוצאה מפגיעת איבה נגרמה לו נכות ודרגת נכותו נקבעה כאמור בסעיף 5, יהיה זכאי לתגמול והוראות סעיפים 5, 6, 7, 7א, 7ב, 8, 16, 17, 18(ד) ו-(ה), 20א, 22, 35, 35ב, 35ג, 36ב, 37, 39א, 40, 42 ו-44 לחוק הנכים יחולו עליו, בשינויים המחוייבים.

ניכוי דמי חבר לארגון יציג (תיקון התשנ"ז)
4א. (א) על אף הוראות סעיף 15 והוראות סעיף 303 לחוק הביטוח, על תגמול חודשי המשולם לנפגע ולבן משפחה, הזכאים לתגמול לפי חוק זה, יחולו הוראות סעיף 14(ב) ו-(ג) לחוק הנכים לענין ניכוי דמי חבר לארגון יציג ותשלומים כאמור בסעיף קטן (ב), בשינויים הבאים:
(1) בסעיף קטן (ב) במקום "קצין תגמולים - יבוא "פקיד תביעות כמשמעותו בסעיף 22", במקום "שר הבטחון" יבוא "שר העבודה והרווחה" ובמקום "כארגון יציג של נכים" יבוא "כארגון יציג של הזכאים לתגמול לפי חוק זה (בחוק זה - ארגון יציג)";
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "שר הבטחון" יבוא "שר העבודה והרווחה".
(ב) שר העבודה והרווחה רשאי להכריז על ארגון כארגון יציג אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) מטרתו הבלעדית של הארגון היא שיפור תנאיהם ורווחתם של כל הזכאים לתגמול לפי חוק זה;
(2) הארגון מייצג את המספר הגדול ביותר של זכאים לתגמול לפי חוק זה;
(3) הארגון מקבל כחבר בו כל נפגע וכל בן משפחה המבקש להצטרף לארגון.
(ג) דמי החבר האמורים בסעיף קטן (א) ינוכו מהתגמול החודשי המשולם לזכאי רק לאחר שהמוסד הודיע לו כי בכוונתו לנכות דמי חבר מהתגמול החודשי וכי זכותו להגיש התנגדות בכתב לניכוי בתוך 60 ימים מהיום שקיבל את ההודעה כאמור.
(ד) לא התנגד הזכאי, לתשלום דמי החבר מהתגמול החודשי, יחל הניכוי בתום החודש שלאחר החודש שבו הסתיימו 60 הימים.
(ה) הודיע הזכאי למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי לאחר המועד האמור, ייפסק הניכוי בתום החודש שלאחר החודש שקיבל המוסד את ההודעה.

קביעת דרגת נכות (תיקונים: התשמ"ב, התשמ"ח, התשנ"ז)
5. (א) תנאי לקביעת דרגת נכותו של נפגע לפי סעיף זה הוא אישור, כאמור בסעיף 12, כי פגיעה שארעה לנפגע היא פגיעת איבה.3
(ב) רופא או ועדה רפואית שנתמנו לענין סעיף 118 לחוק הביטוח יקבעו את דרגת הנכות לפי המבחנים והכללים שהותקנו על פי סעיף 10(ב) לחוק הנכים בתיאומים ובשינויים שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות.
(ג) הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רופא או של ועדה רפואית רשאי לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים שנתמנתה לענין סעיף 122 לחוק הביטוח.
(ד) ההסדרים לקביעת דרגת נכות כאמור בסעיפים 103, 104, 119, 120 ו-124 וכן תנאי הגשת ערר כאמור בסעיף 122 ותנאי הגשת ערעור כאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח, והתקנות לפי סעיפים אלה, יחולו בשינויים המחוייבים על קביעת דרגת נכות לפי חוק זה. (תיקון התשמ"ב)
6. (בוטל).

ביטוח חיים (תיקונים: התשל"ג, התשנ"ז)
6א. נפגע שביטח עצמו למקרה מוות, זכאי להשתתפות אוצר המדינה בדמי ביטוח זה בשיעור ובתנאים שייקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

תגמול לבני משפחה [תיקונים: התשל"ג (מס' 2), התשמ"ב, התשמ"ח, התשנ"ה, התשס"ד, התשס"ד (מס' 3), התשס"ה]
7. (א) גרמה פגיעת איבה למותו של הנפגע, יהיו בני המשפחה זכאים לתגמול והוראות סעיפים 7, 8, 8א, 8ב, 8ג, 9, 10, 10א, 10ג, 11, 12, 12א, 13, 13א, 13ב, 13ג, 14, 14א, 14ב, 15, 17, 18, 21ב, 22, 24, 25ב, 29, 29א, 29ג, 29ד, 29ה, 30, 32, 32א ו-33א לחוק משפחות חיילים יחולו עליהם, בשינויים המחוייבים.
(ב) יתום משני הוריו, שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה ואינו זכאי לתגמול לפי הוראות סעיף קטן (א) בשל כך שמלאו לו 21 שנים, זכאי, בעד התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), לתגמול בשיעור של 80% מהתגמול המשתלם בעד יתום לפי הוראות סעיף 9(ג) לחוק משפחות חיילים, ובלבד שבמועד שבו היה ליתום משני הוריו טרם מלאו לו 35 שנים.4
(ג) תגמול כאמור בסעיף קטן (ב) ישתלם למי שמלאו לו 21 שנים וטרם מלאו לו 35 שנים, בעד תקופה שלא תעלה על 24 החודשים הרצופים שתחילתם בחודש שבו היה הזכאי ליתום משני הוריו.
(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) -
(1) שולם תגמול ליתום משני הוריו, לפני הגיעו לגיל 21, במשך תקופה של 24 חודשים לפחות - לא ישולם לו תגמול לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג);
(2) שולם תגמול ליתום משני הוריו, לפני הגיעו לגיל 21, במשך תקופה פחותה מ–24 חודשים (בפסקה זו - התקופה הקודמת), ישולם לו לאחר הגיעו לגיל 21 תגמול לתקופה שלא תעלה, יחד עם התקופה הקודמת, על 24 חודשים. (תיקון התשמ"ח)
7א. (בוטל).

מענק להוצאות קבורה (תיקונים: התשל"ג, התשנ"ז, התש"ס)
7ב. נפגע שנפטר - ישולמו לבני המשפחה הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה, בשיעורים ולפי התנאים ששר העבודה והרווחה יקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. (תיקון התשמ"ח)
7ג. (בוטל).

דין נפגע או בן-משפחה לענין כל חיקוק אחר (תיקון התשל"ג)
8. דין נפגע או בן-משפחה כדין נכה לפי חוק הנכים והתקנות לפיו או בן-משפחה כמשמעותו בחוק לפי חוק משפחות החיילים והתקנות לפיו לענין כל חיקוק אחר המעניק טובת-הנאה, פטור או הנחה.

סמכות שר העבודה והרווחה (תיקונים: התשמ"ב, התשמ"ח, התשנ"ז)
9. שר העבודה והרווחה רשאי -
(1) להתקין תקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בכל הענינים הנובעים מהאמור בסעיפים 3 עד 7, לרבות תקנות בדבר מתן מילוות וערבויות לשם יצירת מקורות פרנסה או לביסוסם או לצרכי דיור ושיכון לנפגע או לבני משפחתו ואופן סילוק המילוות האלה;
(2) לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כי סעיפים שנוספו לחוק הנכים או לחוק משפחות חיילים לאחר תחילתו של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 7), התשמ"ב-1982, יחולו, בשינויים המחוייבים, על נפגעים או בני משפחותיהם;
(3) להחיל בצו, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את התקנות לפי חוק הנכים, לרבות ההוראות שבפרק החמישי לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954, או חוק משפחות החיילים, כולן או מקצתן, והכל בשינויים המחוייבים - על נפגעים או בני-משפחותיהם.

מינוי רשות מאשרת (תיקון התשנ"ז)
10. (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, ימנה רשות מאשרת שבסמכותה לאשר כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה (להלן - הרשות); הודעה על מענה של הרשות תפורסם ברשומות.
(ב) הרשות תתן את החלטתה תוך שלושה חדשים מהיום שהתביעה הגיעה לידיה, אלא אם החליטה להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שנרשמו.

ערר (תיקון התשנ"ז)
11. (א) הרואה עצמו נפגע בהחלטת הרשות רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים האמורה בסעיף קטן (ב).
(ב) ועדת העררים תהיה של חמישה ובראשה שופט שיתמנה על ידי שר המשפטים. יתר חברי הועדה יתמנו על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
(ג) שלושה חברי הועדה, כשבהם היושב-ראש, יהיו מנין חוקי.
(ד) הערר יוגש בכתב תוך 60 יום מהיום שבו הגיעה לידיעת העורר ההודעה על החלטת הרשות.
(ה) אין אחרי החלטת ועדת העררים ולא כלום.
(ו) הודעה על מען הועדה תפורסם ברשומות.

אישור פגיעת איבה
12. אישורה של הרשות או של ועדת העררים, לפי הענין, כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, הוא תנאי מוקדם לכל תביעה לפי חוק זה בפני המוסד.

סמכות בית-דין לעבודה
13. לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, תהיה הסמכות הייחודית לדון בכל תביעה לתגמול לפי חוק זה ובכל תביעה להחזרת תגמול שניתן בטעות או שלא כדין, הכל בכפוף לאמור בסעיף 12.

קביעת מועדים (תיקון התשמ"ב)
13א. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין סעיף 13.

ייצוג בפני בית-דין
14. בכל תביעה על פי חוק זה נגד המדינה או של המדינה ייצג אותה המוסד באמצעות מי שהורשה לכך מטעמו.

תחולת חוק הביטוח (תיקונים: התשמ"ח, התשנ"ז)
15. סימנים א' ו-ב' למעט סעיף 308 לפרק י"ד, וסעיפים 383, 385 ו-386 לחוק הביטוח והתקנות לפיהם יחולו לענין חוק זה, בשינויים המחוייבים.

תגמול לפי חוק זה או גימלה לפי חוק הביטוח עקב מאורע אחר [תיקונים: התשמ"ב, התשס"ד (מס' 2)]
16. (א) הזכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולגימלה לפי חוק הביטוח, ישולם לו תגמול לפי חוק זה, ואולם תוך ששה חדשים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה על החלטת הרשות, ואם הוא נכה לפי חוק זה - גם תוך שלושה חדשים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה על קביעת דרגת נכות לצמיתות, הברירה בידו לבחור בגימלה לפי חוק הביטוח.
(ב) בחר הזכאי תוך תקופה כאמור בגימלה לפי חוק הביטוח -
(1) תשולם לו הגימלה בניכוי הסכומים ששולמו לו כתגמול לפי חוק זה בתקופה שבעדה מגיעה לו הגימלה;
(2) יהיה חלק הגימלה העודף על התגמול לפי חוק זה על חשבון המוסד, ושאר הגימלה יהיה על חשבון אוצר המדינה.
(ג) בחר הזכאי, לפי הוראות סעיף קטן (א), בקצבת תלויים לפי הוראות סימן ח' בפרק ה' לחוק הביטוח, וזכותו לקצבה האמורה פקעה לפי הוראות סעיף 135 לחוק הביטוח, בשל כך שחזר ונישא, יהא זכאי מחדש לקצבה האמורה לפי הוראות סעיף 135(א) סיפה לחוק האמור, אף אם חדל להיות נשוי לאחר תום עשר שנים מהיום שבו חזר ונישא.

תגמול לפי חוק זה או גימלה לפי חוק הביטוח ליתום [תיקונים: התשמ"ב, התשנ"ח (מס' 2)]
16א. (א) יתום משני הוריו שמתקיימים לגביו, עקב היותו יתום, התנאים המזכים בתגמול לפי חוק זה ובגמלה לפי חוק הביטוח, יהיה זכאי מכוחו של כל אחד מהוריו, לתגמול או לגמלה לפי בחירתו ובלבד שלא יבחר בגמלאות לפי חוק זה, מכוחם של שני ההורים.
(ב) (1) הבחירה בין התגמול לבין גמלה כאמור בסעיף קטן (א) מכוחו של הורה אחד תיעשה תוך ששה חדשים מהיום שבו נמסרה ליתום ההודעה על זכאותו לגימלה או לתגמול, ועד שלא בחר כאמור ישולם לו תגמול לפי חוק זה; ואולם אם לפני קרות המאורע המזכה בתגמול לפי חוק זה שולמה לו גימלה מכוח חוק הביטוח, יימשך תשלום הגימלה מכוח חוק הביטוח עד לבחירה;
(2) לא הודיע היתום על בחירתו תוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו כאילו בחר בתגמול או בגימלה ששולמו לו באותה תקופה.
(3) יתום שבחר בגמלה או בתגמול לפי סעיף 16 והוראות סעיף קטן (א) חלות עליו, זכאי לבחור מחדש בין גמלה לתגמול שישולמו לו מכוח כל אחד מהוריו לפי פסקה (1), בתוך שישה חודשים מיום שנתייתם מהורהו השני.
(ג) (1) בחר היתום בגימלה לפי חוק הביטוח - יחולו הוראות סעיף 16(ב);
(2) בחר היתום בתגמול לפי חוק זה, ישולם התגמול בניכוי הסכומים ששולמו לו כגימלה לפי חוק הביטוח בתקופה שבעדה מגיע לו התגמול, ואוצר המדינה יחזיר למוסד את הסכומים שנוכו כאמור.
(ד) יתום שהוא קטין, יראו בכל מקום בסעיף זה שבו מדובר ביתום כאילו מדובר באפוטרופוס שלו.

תגמולים לפי חוק זה ותגמולים או פיצויים לפי חוקים אחרים [תיקונים: התשל"ג, התשמ"ב, התשנ"ח (מס' 2)]
17. (א) הזכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם התגמול מאוצר המדינה - הברירה בידו לבחור באחד התגמולים. הוראה זו אינה גורעת מן האמור בסעיף 34(ג) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, ובסעיף 30(ג) לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות), התשי"ד-1954.
(ב) זכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, יחולו עליו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 36 לחוק הנכים או סעיף 21 לחוק משפחות החיילים, לפי הענין.
(ג) הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לתגמול לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם תגמול מאוצר המדינה, זכאי לקבל את שתי הגמלאות גם יחד.

תגמול לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים ולפי חוק זה [תיקונים: התשמ"ב, התשנ"ח (מס' 2)]
17א. (א) (1) בן משפחה, שאילולא האמור בסעיף 17(א) היה זכאי לתגמול לפי חוק משפחות חיילים ולפי חוק זה, יהיה זכאי לתגמול לפי חוק משפחות חיילים בלבד, ויראו נפגע שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה כאילו היה חייל שנספה במערכה;
(2) בסעיף קטן זה, "בן משפחה" - מי שהוכר כאלמן, כהורה שכול או כיתום, הן לפי חוק משפחות חיילים והן לפי חוק זה.
(ב) (בוטל).

תגמול לנכה לפי חוק הנכים ולפי חוק זה [תיקונים: התשמ"ב, התשנ"ח (מס' 2)]
17ב. נכה שאילולא האמור בסעיף 17(א) היה זכאי לתגמולים כנכה לפי חוק הנכים ולפי חוק זה, יהיה זכאי, כל עוד הוא נכה הזכאי לתגמול לפי חוק הנכים, לתגמול מכוח חוק הנכים בלבד, ופגיעת האיבה תיחשב כאילו היתה חבלה שאירעה בתקופת שירותו הצבאי ועקב שירותו.

תגמולים לנכה ובן משפחה לפי מספר חוקים [תיקונים: התשמ"ב, התשנ"ח), התשנ"ח (מס' 2)]
17ג. (א) מי שאילולא האמור בסעיף 17(א) היה זכאי לתגמול לפי חוק הנכים ולתגמול כבן משפחה לפי חוק זה, וכן מי שהיה זכאי לתגמול כבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים ולתגמול כנכה לפי חוק זה, ישולם לו, בנוסף לתגמול לפי חוק הנכים או לפי חוק משפחות חיילים, לפי הענין, התגמול לפי חוק זה, ובלבד שאינו מקבל תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה לפי אחד החוקים האמורים.
(ב) סכום התגמול המגיע לזכאי לפי אחד החוקים האמורים בסעיף קטן (א) לא ייחשב כהכנסה לענין קביעת סכום התגמול המגיע לו לפי החוק האחר.

טובות הנאה (תיקון התשמ"ב)
17ד. (א) מי שקיבל טובת הנאה לפי חוק זה ונעשה זכאי לתגמול לפי סעיפים 17א(א) או 17ב, לא יהיה זכאי פעם נוספת לאותה טובת הנאה.
(ב) מי שקיבל טובת הנאה לפי חוק זה או לפי חוק אחר ונעשה זכאי לתגמול לפי סעיפים 17א(ב) או 17ג, לא יהיה זכאי פעם נוספת לאותה טובת הנאה.

תגמולים לפי חוק זה מכוח מספר עילות (תיקון התשמ"ב)
17ה. (א) הזכאי לתגמולים לפי חוק זה, מכוח מספר עילות, הברירה בידו לבחור בתגמול מכוח אחת מהן, זולת אם נקבע אחרת באחד הסעיפים המנויים בסעיפים 4 או 7.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
(1) מי שהוכר כהורה שכול וכאלמן - זכאי לתגמול מכוח אחת העילות, לפי בחירתו, ולמחצית התגמול המשתלם לבודד מכוח העילה האחרת, והוראות סעיף 17א(ב)(2) יחולו, בשינויים המחוייבים;
(2) מי שהוכר כנכה וכבן משפחה - ישולמו לו תגמולים מכוח שתי העילות, ובלבד שאינו מקבל תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה, והוראות סעיף 17ג(ב) יחולו, בשינויים המחוייבים;
(3) מי שהוכר כהורה שכול, כאלמן וכנכה - ישולמו לו תגמולים כאמור בפסקה (1) ובנוסף לכך תגמול כנכה, ובלבד שאינו מקבל תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה, והוראות סעיף 17ג(ב) יחולו, בשינויים המחוייבים;
(4) נכה מפגיעת איבה שנפגע בפגיעת איבה נוספת, תיקבע דרגת נכותו מחדש, ויראו את הפגיעות מכל פגיעות האיבה כאילו מקורן בפגיעת איבה אחת.

הוראות לענין נפגע מפעולת איבה שמטרתה המשנית היא פגיעה בישראל (תיקון התשס"ז)
17ו. על אף הוראות סעיפים 3, 4 ו–7, נפגע אדם פגיעת איבה מפעולת איבה שאירעה מחוץ לישראל או לאזור ושמטרתה המשנית היתה פגיעה בישראל, והוא או בן משפחתו זכאים לתגמולים לפי חוק זה וגם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, ישולמו לנפגע או לבן משפחתו תגמולים בסכום ההפרש שבין התשלומים האמורים לבין התגמולים לפי חוק זה; שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים לענין התגמולים שישולמו לפי סעיף זה, והוא רשאי להסמיך אדם או גוף אשר יחשב את שיעור התגמולים ולצורך כך יורה על אופן חישוב התגמולים.

תגמולים מאוצר המדינה
18. (א) תגמולים לפי חוק זה יינתנו מאוצר המדינה באמצעות המוסד.
(ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן התגמול ואת החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע חוק זה.

נפגע מפעולת איבה נגד העם היהודי - החלת החוק (תיקונים: התשס"ו, התשס"ז)
18א. (א) הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, יחולו גם לגבי תושב ישראל שנפגע פגיעת איבה מפעולת איבה נגד העם היהודי, ולענין זה, בהגדרה "פגיעת איבה" שבסעיף 1 יקראו את פסקה (1) כך שבכל מקום, במקום "לישראל" יבוא "לעם היהודי", אחרי "מטרותיהם" יבוא "ובלבד שמטרתה העיקרית של פעולת איבה כאמור היתה פגיעה בעם היהודי", והמילים "ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור - מטרתן היתה פגיעה בישראל" - יימחקו.5
(ב) נפגע אדם פגיעת איבה כאמור בסעיף קטן (א) מחוץ לישראל, והוא זכאי גם לתשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פגיעת איבה, יופחתו מהתגמולים לפי חוק זה התשלומים האמורים, לפי הוראות שיקבע שר הרווחה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.6

תחולה (תיקונים: התשל"ג, התשמ"ב, התשנ"ז)
19. (א) חוק זה יחול על מי שנפגע בפעולת איבה אחרי יום כ"ה באייר התשכ"ז (4 ביוני 1967).
(ב) חוק זה לא יחול על פגיעה שנפגע אדם המשתייך לכוחות האויב, מסייע להם או פועל בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם.
(ג) שר העבודה והרווחה רשאי, בתנאים שקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להחיל הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, על תושב חוץ הנפגע בחוץ-לארץ בפגיעת איבה תוך כדי עבודתו אצל מעבידו שהוא תושב ישראל ועקב עבודתו כאמור; השימוש בסמכות זו לגבי נפגע המועסק בנציגות ישראלית בחוץ-לארץ יהיה בהתייעצות עם שר החוץ.

נפגעי התש"ח-התש"ט (תיקון התשל"ז)
19א. (א) על אף האמור בסעיף 19(א) יחול חוק זה, למעט סעיף 2, על מי שנפגע מפעולות איבה של כוחות אויב בתקופה שמיום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) עד יום כ"ה בשבט התש"ט (24 בפברואר 1949), אם נתקיימו בו שניים אלה:7
(1) הוא נפגע במקום שהיה אותה שעה שטח ישראל או בשליטתם של צבא-הגנה לישראל או של יחידה שעל השירות בה הכריז שר הבטחון כעל שירות צבאי לצורך חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], כאמור בפיסקה (2) להגדרת "שירות צבאי" שבסעיף 1 לאותו חוק, או הוא נפגע בעת מעבר ממקום כאמור אל מקום אחר כאמור;
(2) מיום הפגיעה ועד ליום תחילתו של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 3), התשל"ז-1977, הוא היה תושב ישראל והיה בישראל ברציפות; לענין זה לא יראו כאילו נפסקה הרציפות אם שהה הנפגע מחוץ לישראל תקופה שאינה עולה על ארבע שנים, בין בהמשך אחד ובין בכמה המשכים, וכן אם שהה תקופה ארוכה יותר לצרכי לימודים או בשליחות מטעם המדינה או מטעם גוף ציבורי בישראל.
(ב) לענין חוק זה, דיו פגיעה מפעולות איבה של כוחות אויב כדין פגיעת איבה ודינו של מי שנפגע מפגיעה כאמור כדין נפגע, ובלבד שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן (א).

בני משפחה (תיקון התשל"ז)
19ב. על אף האמור בחוק זה, יחולו הוראותיו, למעט סעיף 2, על בן-משפחה של מי שסעיף 19א חל עליו, אם נתקיימו בבן-המשפחה הוראות פיסקה (2) של סעיף 19א(א), בשינויים המחוייבים.

סייג (תיקון התשל"ז)
19ג. (א) מי שקיבל מאחד הגופים המפורטים להלן תשלום או פיצוי אחר, למעט טיפול רפואי ושיקום רפואי, בשל פגיעה כאמור בסעיף 19א, לא יהיה זכאי לתגמול לפי חוק זה; ואלה הגופים:
(1) המדינה;
(2) הסוכנות היהודית לארץ-ישראל;
(3) ההסתדרות הציונית העולמית;
(4) הוועד הלאומי לכנסת ישראל;
(5) רשות מקומית.
(ב) מי שמקבל בשל פגיעה כאמור בסעיף 19א פיצוי שבועי לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947, הברירה בידו לבחור בהמשך קבלת הפיצוי או בזכויות לפי חוק זה.

תביעה לתגמול (תיקון התשל"ז)
19ד. (א) תביעה מכוח סעיפים 19א או 19ב תוגש לא יאוחר מתום שנים-עשר חדשים מיום תחילתו של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 3), התשל"ז-1977.
(ב) הטוען כי פגיעה היא מפעולות איבה של כוחות אויב וכי נכות או מוות נגרמו כתוצאה מהפגיעה כאמור, עליו הראיה.

תשלום שלא על ידי המוסד (תיקון התשמ"ב)
20. מי שהוכר כבן משפחה או כנכה לפי חוק זה ומתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 17א(ב) או בסעיף 17ג, ישולם לו התגמול שהוא זכאי לו לפי חוק זה על-ידי הרשות המוסמכת לשלם תגמולים לפי חוק הנכים או לפי חוק משפחות חיילים, לפי הענין; שולם התגמול על-ידי המוסד, יראוהו כמקדמה על חשבון התגמול שהוא זכאי לו.

סמל ותעודה לנכים (תיקון התשמ"ב)
20א. (א) נפגע הזכאי לתגמול כנכה לפי חוק זה, יעניק לו המוסד סמל ותעודה המעידים על נכותו.
(ב) צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומה, ייקבעו בתקנות.

ביצוע (תיקון התשנ"ז)
21. שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

תיאומים (תיקון התשס"ו)
22. (א) בחוקים המאוזכרים בתוספת יבואו התיקונים כמפורט בה.
(ב) במקום קצין תגמולים האמור בחוק הנכים ובחוק משפחות חיילים יבוא לענין חוק זה פקיד תביעות כמשמעותו בסעיף 298 לחוק הביטוח. (תיקונים: התשנ"ז, התשס"ו)

תוספת

(סעיף 22)
1. בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961, אחרי סעיף 15 יבוא:
15א. מי שקיים חובת שמירה מכוח חוק זה ונפגע תוך כדי השמירה ביום כ"ו באייר התשכ"ז (5 ביוני 1967) או לאחר מכך, דינו כדין נפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, והוראות החוק האמור יחולו לגביו ולגבי התלויים בו.
2. בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, בסעיף 14ב(א), בסופו יבוא:
מי שנקרא כאמור ונפגע ביום כ"ו באייר התשכ"ז (5 ביוני 1967) או לאחר מכן תוך כדי מילוי חובתו ועקב מילויה, דינו כדין נפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, והוראות החוק האמור יחולו לגביו ולגבי התלויים בו.
3. (נמחק).
4. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 36(א), אחרי "או מפגיעת ספר" יבוא "או מפגיעת איבה" ובסוף סעיף 36(ב) יבוא:
"פגיעת איבה" - כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.
5. (נמחק).
גולדה מאיר יוסף אלמוגי
ראש הממשלה שר העבודה
שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה