סעיף 41א לפקודת הנזיקין:

בפקודת הנזיקין קבע המחוקק סעיף מיוחד המתייחס לנזק אשר נגרם לאדם כתוצאה מתקיפה או נשיכת כלב. הסעיף מטיל אחריות מוחלטת על בעל הכלב או על המחזיק בו דרך קבע, לנזקים אשר גרם הכלב גם אם יוכיח הנתבע כי לא התרשל בהחזקתו. בפקודה נקבעו הגנות אשר בהתקיימן לא יהא בעל הכלב חייב בפיצוי הניזוק: כאשר הניזוק התגרה בכלב, או תקף את בעליו, ילדיו, בן זוגו או הורהו, או הסיג גבול במקרקעין של בעליו של הכלב. ההגנות נקבעו תוך הכרה באופיו ההגנתי של הכלב על בעליו ורכושו.

על המבקש להגיש תביעת נזיקין בשל היזק על ידי כלב להוכיח קיומו של נזק כתוצאה מתקיפת הכלב, באמצעות חוות דעת רפואית מטעמו אשר בה יפורטו נזקיו של התובע ושיעור נכותו עקב התקיפה. לעיתים בעקבות הטראומה הכרוכה בתקיפתו של כלב עלול להתפתח אף נזק נפשי. נזק זה גם הוא בר פיצוי אך יש להמציא חוות דעת רפואית הקובעת קיומו של נזק כזה וקיומו של קשר סיבתי בין התפתחות הנזק הנפשי ובין אירוע תקיפת הכלב.


מקום בו אדם הותקף על ידי כלב יש לדווח על המקרה ברשות המקומית ולאתר את בעלי הכלב. מומלץ מאוד שלא לנקוט מעשים באופן עצמאי ולפנות לבעלי הכלב וכדאי בטרם ייעשה כל מעשה להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הנזיקין שכן כל מעשה שגוי עשוי להכריע גורלה של תביעה עתידית בבית המשפט.

דוגמאות לתביעות בגין עוולות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש]:
> תביעות בגין עוולת הרשלנות
> תביעות נזיקין בגין פציעות שנגרמו בשל מפגעי בטיחות
> היזק על ידי כלב – סעיף 41א לפקודת הנזיקין
> תביעות נזיקין שלא לפי פקודת הנזיקין
> תביעות נזיקין בגין לשון הרע