על פי החוק, ניתן להכיר גם בתאונת עבודה שלא אירעה באמצעות אירוע יחיד אלא אף סדרה של נזקים זעירים אשר כל אחד מהם לבדו אינו מורגש אך תורם להעצמת הנזק ועד להתקיימותה של מחלה ממש. המקור להכרה במצב זה כתאונת עבודה הינו בפסיקת בתי המשפט אשר בשל שיקולי מדיניות והגנה על עובדים נוטים להרחיב את ההגדרה של תאונת עבודה ולכלול בתוכה גם מקרים אשר לא הוכרו בחקיקה כתאונות עבודה. כך למשל הכירו בתי המשפט בפגיעה מצטברת בשמיעה, בדרכי הנשימה ובגב כתאונת עבודה. עם זאת, מחלות לב ונפש לא הוכרו כתאונת עבודה.

הפעם הראשונה אשר בה הכיר בית המשפט במיקרו-טראומה כתאונת עבודה היה בפסק דין ושדי. במקרה זה הניזוק עבד כגוזר עורות בבית חרושת לנעלים. לאחר תקופה חלה העובד בדלקת גידים בפרק ידו. על פי חוות דעת מומחה הגורם לדלקת הגידים בפרק ידו של התובע נבעה משפשוף חוזר ונשנה של הגיד כתוצאה מעבודתו. בית המשפט הכיר במקרה זה כפגיעת עבודה המזכה את הניזוק בפיצוי בגין הנזק שנגרם לו. 

כך לדוגמה, קלדנית אשר חלתה בפרקי ידיה לאחר עבודה רבת שנים במקצועה. במידה ועבודת ההקלדה גורמת לפגיעות זעירות לפרקי היד המצטברות לכדי המחלה רק לאחר שנים של עבודה וזהו הגורם למחלתה, הרי שתוכר כנפגעת עבודה.

התובע בתביעת עבודה שבסיסה הוא מקרה של מיקרוטראומה נדרש להוכיח, באמצעות חוות דעת רפואית, קיומן של פגיעות חוזרות ונשנות הנגרמות לעובד במסגרת עבודתו, אשר כל אחת מהן אינה מורגשת, אלא שרצף התקיימותן גורם להתהוותו של נזק משמעותי.

מידע נוסף לגבי תאונות עבודה:

> "מחלת מקצוע"
> מיקרו-טראומה
> הגשת תביעות בגין פגיעה בעבודה
> תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי
> עצות לנפגעים
> סוגיית הפיצויים על ידי המוסד לביטוח לאומי
> תביעה נגד המעביד
> פוליסת ביטוח חיים ו/או ביטוח מנהלים