שיתוק ילדים – פוליו - היא מחלה של מערכת העצבים.
המחלה נגרמת על ידי נגיף הפוליו. בעבר היה שיתוק הילדים מהמחלות הנפוצות בעולם, והביא למותם של רבים עד לפיתוח החיסון נגד המחלה בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת. לעתים נמצאות כיום עקבות של הנגיף במי השופכין של ערים גדולות. בדרך כלל גורם הנגיף לתסמינים קלים אולם במקרים חמורים המחלה מובילה לשיתוק ואף למוות (כתוצאה משיתוק שרירי הנשימה).
הראשון שאבחן את המחלה היה יעקב היינה(אנ') ב-1840 ואחריו קארל מדין(אנ') ולכן במשך שנים נקראה המחלה מחלת היינה-מדין. הראשון שבודד את הנגיף היה קרל לנדשטיינר ב-1908.
במבט היסטורי, החולה הידוע ביותר בשיתוק ילדים היה ללא ספק פרנקלין דלאנו רוזוולט, נשיאה ה-32 של ארצות הברית. רוזוולט לקה במחלה בגיל 39, לאחר שכנראה נדבק בנגיף לאחר שחייה באגם מזוהם באוגוסט 1921. עם זאת כיום ישנם חוקרים החולקים בדעתם על פשר מחלתו של רוזוולט. מחקר מדעי מקיף שפורסם בשנת 2003 ושבדק ביסודיות את נתוני מחלתו של הנשיא מצא סבירות גבוהה לכך שהסיבה לשיתוקו לא אובחנה נכון בשעתה ונגרמה כנראה כתוצאה מתסמונת גיאן-בארה ולא משיתוק ילדים.[1]

חיסון נגד הנגיף:
לאחר מאמץ מחקרי של שנים, בשנות החמישים של המאה ה-20 שני חוקרים אמריקאים יהודים פיתחו חיסונים נגד פוליו, דבר שהפך בבוא הזמן את המחלה לנדירה בעולם המערבי והוריד את מספר מקרי המחלה השנתיים בעולם מ-350,000 בשנת 1988 ל-1651 בלבד בשנת 2008. את התרכיב הראשון פיתח ד"ר יונה סאלק באמצעות נגיף מומת הניתן בזריקה, ולאחר מכן, בשנת 1962 ניתן בארצות הברית אישור לשימוש בתרכיב נוסף שפותח על ידי ד"ר אלברט סבין שהסתמך על נגיף מוחלש הניתן דרך הפה.
בישראל יוצר החיסון לראשונה על ידי נתן גולדבלום. עד אז, לעתים היו התפרצויות של המחלה, כפי שאירע בשנים 1949 - 1953 בישראל כשפרצה מגפת שיתוק הילדים (בשנת 1950 נצפו 1,621 מקרים כאלו).
התרכיב המוחלש ניתן בטיפות דרך הפה. בארצות הברית תרכיב זה אינו נמצא יותר בשימוש שיגרתי למעט מקרים יוצאי דופן. התרכיב נפוץ בשימוש בהרבה מארצות העולם כולל ישראל. החיסון יעיל בהקניית חסינות לאוכלוסיות גדולות, למניעת התפרצויות פוליו.
יש לציין כי נכון לחודש יוני 2005 – הוחלט על שינוי במדיניות החיסונים וחיסון זה יוצא מהשימוש בדומה לארצות הברית.
שני החיסונים מקנים חסינות למקבליהם. OPV - טוב יותר במניעת התפשטות המחלה. לכן בארצות שבהן שיעור הדברת הפוליו אינו דומה לזה של ארצות הברית, נפוץ עדיין השימוש בחיסון, אם כי בשילוב התרכיב מומת.
ילדים או מבוגרים שלא חוסנו מעודם כנגד פוליו ועומדים לנסוע לארץ אנדמית (ארץ בה קיימת המחלה), יקבלו תרכיב מוחלש דרך הפה 4 שבועות לפני נסיעתם. ילדים בעלי רגישות לסוגי האנטיביוטיקה- נאומיצין, סטרפטומיצין, או פולימיקסין הנמצאים בשיעורים זעירים בתרכיב המומת, או בעלי רגישות אחרת לתרכיב המומת, יקבלו תרכיב מוחלש.

תופעות לוואי:
בשכיחות נדירה ביותר, של 1 לכל 2.4 מיליון מנות, עלולים להופיע סימני שיתוק אצל מקבל החיסון או אצל בני המשפחה שבאו במגע עם הפרשות המחוסן. מצב זה נמנע על ידי מתן החיסון המומת (בזריקה) לפני החיסון החי-מוחלש (בטיפות).
ב-1989, הוכנס לתוכנית השגרתית בארץ, מתן חיסון מומת לפני החיסון החי המוחלש ומאז לא אירע אף מקרה שיתוק בין מקבלי החיסון. אך נוכח הסיכון האפשר הוחלט על הוצאתו משגרת החיסונים.

סיכונים:
התרכיב המוחלש עלול, אם כי לעתים נדירות, לגרום לפוליו. נדירות ניתן למצוא תגובות אלרגיות קשות, לדוגמה: קשיי נשימה צרידות, פריחה או נפיחות צווארית. אם מופיע שיתוק, הוא יתרחש בין שבוע לחודש מקבלת החיסון.

חוק פיצוי לנפגעי פוליו
בשנת 2007 נחקק בישראל חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-20071, שמטרתו, בהתאם לסעיף 1 של החוק: "לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם". עד היום, החוק לא פיצה נפגעי פוליו שמחלתם נגרמה קודם שעלו לישראל. בג"ץ קבע ברוב דעות שהחוק חל גם על תושבי ישראל שחלו במחלה בארץ ישראל לפני קום המדינה. מלכתחילה, מטרת החוק היתה "לעגן בחקיקה הטבות סוציאליות לנפגעי פוליו", אולם לאור ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה מפני חקיקה של חוקים עבור חולי מחלות שיש להם קבוצת לחץ מאורגנת, תוך המנעות מחוקים כאלו לגבי מחלות אחרות, הוחלט שהחוק ייתן פיצוי לחולי הפוליו לאור רשלנות המדינה באי מניעת ההדבקות במחלה.
*מתוך אתר ויקיפדיה.

אופן הגשת התביעה

פיצוי חד-פעמי משולם לנפגע על-פי אחוזי הנכות או המוגבלות בניידות שנקבעו לו לצמיתות.

אחוזי נכות רפואית /  אחוזי מוגבלות בניידות סכום הפיצוי
1. עד 74% 50,000 ₪
2. 75% עד 94% 100,000 ₪
3. 95% ומעלה 120,000 ₪
בהסכם בין שר האוצר לנציגי הנכים, נקבע שהפיצוי החד-פעמי ישולם ב-2 תשלומים שווים. התשלום הראשון ישולם עם אישור הקצבה, התשלום השני ישולם שנה לאחר מכן.
הפיצוי יינתן בנוסף למענק או לקצבה החודשית.

 קצבה חודשית או מענק
הקצבה משולמת למי שנקבעה לו נכות רפואית או מוגבלות בניידות בשיעור 20% ומעלה.

- למי שנקבעו 100% נכות רפואית או מוגבלות בניידות – תשולם קצבה מלאה בסכום של 4,008 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) .
- למי שנקבעו אחוזי נכות רפואית או מוגבלות בניידות נמוכים מ-100% - תשולם קצבה בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית (אחוזי המוגבלות בניידות).

מענק (במקום קצבה חודשית)
למי שנקבעה נכות רפואית או מוגבלות בניידות נמוכה מ- 20%, ישולם מענק במקום קצבה לפי החישוב הבא:
סכום הקצבה החודשית היחסית שהייתה משולמת לו אילו היה מקבל קצבה כפול 70.

כדי לקבל את הפיצוי החד-פעמי וכן את הקצבה החודשית או המענק יש לשלוח תביעה על גבי טופס תביעה לפיצוי נפגעי פוליו. אם לא נבדקת בעבר לשם קבלת קצבת נכות כללית, גמלת ניידות או קצבה לשירותים מיוחדים, נא צרף לתביעה מסמכים רפואיים, כדי שנוכל לקבוע לך אחוזי נכות.
אם לא נולדת בישראל, נא צרף מסמכים המעידים שחלית בישראל.

הטיפול בתביעה
לצורך הטיפול בתביעה, ייבחנו גם הנתונים המצויים בביטוח הלאומי לגבי מי שהגישו תביעה לקצבת נכות כללית, לגמלת ניידות או לקצבת שירותים מיוחדים.  (בידי המוסד אין פרוטוקולים של ועדות רפואיות שבוצעו עבור מס הכנסה).  הביטוח הלאומי יפנה אליך, על-פי הצורך, לקבלת מסמכים רפואיים נוספים ומעודכנים. כמו כן, על-פי החלטת רופא מוסמך, אתה עשוי להיות מוזמן לבדיקה בוועדה רפואית.